נמצאים במשבר משפחתי… החלטתם להתגרש…
רוצים להשיג את המטרות שלכם מבלי להיגרר למלחמות מתישות, כואבות וסוחטות.
מרגישים שחשוב לשמור על האיזון הנפשי של הילדים.
רוצים לבוא לבית הדין/משפט עם הסכם מוכן.
ההחלטה להתגרש היא אחת ההחלטות הקשות בחייו של אדם, וכפי שבטאו זאת חכמינו זיכרונם לברכה "המגרש את אשתו הראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות". מדובר בתקופה רוויה במתחים ורגשות, בתקופה בה בני הזוג, אשר באופן טבעי תומכים האחד בשני – עסוקים כל אחד בעצמו ומרגישים פגועים אחד מן השני. מדובר בתקופה של שינויים וסימני שאלה בתחומים רבים, בקשיים שונים אצל הילדים, ועוד.
בתקופה זו, כל אחד מן הצדדים בוחן את המשך דרכו ומבקש להגן על עצמו ועל זכויותיו. ייתכן וכבר אחד מן הצדדים פנה לקבלת ייעוץ משפטי ו/או פנה לבית הדין/המשפט.
האם ישנה דרך אשר כל צד ירגיש שהיא שומרת ומגינה על מה שחשוב לו, דרך שתוביל לתוצאות טובות עבור הילדים, דרך שתעזור שלא להיסחף למלחמה ארוכה וכואבת אשר תגרור הוצאות כספיות רבות?
התשובה היא שיש דרך – וקוראים לה "הליך גישור לגירושין".
מהו הליך גישור לגירושין
הליך גישור לגירושין, הוא הליך שבו בני זוג באמצעות מגשר מגיעים להסכמות ומסדירים יחד את מכלול הנושאים הנוגעים לפירוק חיי הנישואים:
גיבוש החלטות לתקופה שטרם הגט. הורות – הסדרי הראיה וגידול הילדים; אופן חלוקת הרכוש המשותף; תשלום מזונות ועוד.
כמו בכל הליך גישור, מדובר בהליך רצוני כאשר ההחלטות מתקבלות על ידי הצדדים ואין המגשר יכולת לכפות על הצדדים הכרעה כזו או אחרת. ההליך הינו סודי ויש עליו חיסיון.
יחודו של הליך הגישור שהוא דינמי ומאפשר לצדדים לבחור לגעת ולעסוק בשאלות "הבוערות" ולתת להם מענה – כך ניתן למשל להגיע להסכמות בנושאים הנוגעים לפרטים הקטנים של המשפחה, כדוגמת היכן יהיו הילדים בחגים, איך תראה חופשת הקיץ, מי מחליט על ההוצאות הכספיות וכיו"ב.
האחריות המקצועית של המגשר, להעלות בפני בני הזוג את מכלול הנושאים בהם יש צורך לדון. למשל גם שמדובר בילדים קטנים, כדאי לקבל החלטות הנוגעות לתקופות מאוחרות יותר, כדוגמת מהי מחויבות כל צד לשאת בתשלום יישור שיניים, 'לימודים גבוהים', אופי אירועים כדוגמת בר/בת מצוה וחתונה.
בסיום התהליך, לאחר גיבוש מסמך העקרונות וסעיפי ההסכם, הוא מועבר לניסוח סופי ב'שפה מקצועית' על ידי המגשר או עורך דין ו/או טוען רבני המתמחה בתחום.
ניתן גם להגדיר כי במידת הצורך, במידה ויתגלו חילוקי דעות בין הצדדים, ישובו ויפנו הצדדים למגשר על מנת להגיע להבנות והסכמות.
חשוב להבחין בין הליך "גישור" ובין הליך של "ייעוץ נישואין" ו/או "טיפול זוגי" – הליך הגישור אינו הליך ייעוצי או טיפולי אלא הליך ממוקד שמתמקד בגיבוש הבנות והסכמות.
בנוסף, זוגות שהתגרשו כבר בעבר, ומעוניינים לבנות מנגנון הדברות, להסדיר התנהלות מכובדת הדואגת לצרכי הילדים, ו/או לפתוח לדיון מחודש נושאים שונים – יכולים לעשות זאת באמצעות הליך גישור.
למי הליך גישור לגירושין מתאים? מה אחוז ההצלחה של גישור בעת גירושין?
הליך הגישור מתאים לזוגות שקבלו החלטה להתגרש ורוצים להגיע להסכמות העולות מן ההחלטה.
כמו כן, חשוב לציין כי גם במקרים שבהם כבר מעורבים עורכי דין, ניתן לפנות להליך גישור.
באם קיימים ספקות לגבי הגירושין, ניתן במסגרת הליך גישור קצר, לגבש מערכת הסכמות מפורטת וכן לתת לכם כלים לתקשורת בין אישית טובה יותר – שתעזור לזוג לבנות את המסגרת שבאמצעותה תוכלו להתנהל ולחיות טוב יותר, ולבחון את האפשרות לשקם את מערכת היחסים ולהשיב את 'שלום הבית'.
אחוזי ההצלחה בגישורי גירושין הם גבוהים. דומה שדווקא המורכבות של המקרים והחשש מפני 'מלחמות התשה', מובילה להפנמה שצריך להגיע להסכמות ולא להשאיר את הנושאים פתוחים.
ישנם מקרים בהם אחד הצדדים (לרוב האשה) – מרגיש חלש וחושש כי ייאלץ להגיע לוויתורים, ומשום כך פונה לייצוג משפטי או עזרה חיצונית. מגשר טוב יידע לזהות זאת ולעזור להגיע לאיזון הנכון, בפרט שאותו צד יכול להמשיך לקבל תמיכה וייעוץ במהלך הגישור מגורמים חיצוניים (צריך גם לזכור כי, נקיטה בדרך לוחמנית, לרוב תוביל גם את הצד השני לנקוט בדרך דומה, ולכן גם באם צד מרגיש חלש, עליו לבחון איזו דרך תוביל מבחינתו לתוצאה הטובה ביותר).
אכן במצבים מיוחדים שהמגשר מרגיש שלא ניתן להגיע לאיזון, שהכרעות מתקבלות מתוך לחצים וכו', יכול המגשר להחליט על הפסקת ההליך. כמו כן במצב של אלימות, הפרעות נפשיות, חוסר אמון שורשי – נדרשת הכרעה חיצונית ואין הם מתאימים לגישור רגיל.
האם הגעה להסכם יכולה לפגוע בי? מה קורה שאחד מבני הזוג לא רוצה להתגרש?
צריך להפריד בין הגירושין עצמם, שלרוב כרוכים בכאב ובוויתורים שונים אשר כל צד נדרש להם – ובין השאלה האם קיימת אלטרנטיבה טובה ונעימה יותר. חתימה על ההסכם נעשית על ידי הצדדים לאחר שהגיעו למסקנה שההסכם טוב בעבורם.
הגעה לבית הדין/משפט עם הסכם, מהווה אומדן דעת לדיין/שופט שאכן בני הזוג מעוניינים בסיום הנישואים ואין הם מעוניינים ב'שלום בית', משום כך במידה ואחד הצדדים אינו מעוניין בגירושין ו/או בזירוז קצב הליך הגירושין, ייתכן והוא יחשוש מן ההליך ויעדיף שלא להתקדם בו, במצב זה כדאי לשתף את המגשר בחשש – ולבחון יחד עמו מה הן הדרכים בהם כל צד יוכל לשמור ולהגן על עצמו ואף לתת לכך ביטוי בנוסח ההסכם שיובא לבית הדין/משפט.
כמו כן, לפעמים דווקא הגעה להסכם כולל, מאפשרת לצד שמעוניין בסיום הנישואים, להרגיש בטוח ומוגן, והוא מוכן במצב זה, לבחון הליך ניסיוני של 'שלום בית'.
כמה זמן הליך גישור לגירושין נמשך ומה העלויות?
הליך הגישור הינו הליך קצר וזול ביחס לכל הליך משפטי אחר. קשה לתת אמות מידה ביחס לכל מקרה ומקרה, הדבר תלוי בכמות הנושאים שיש לדון בהם והוא תלוי ב'קצב' של הצדדים ובבשלות לקבל החלטות. לרוב מדובר בהליך שבין 5-10 פגישות. העלויות תלויות בתעריף אותו גובה המגשר לשעה, לעיתים ניתן לסכם מראש על 'סל שעות' ובכך להוזיל את התעריף השעתי. בנוסף, לרוב כתיבת ההסכם עצמו (לאחר גיבוש ההבנות) מתומחרת בנפרד.
בעד מי המגשר? איך ניתן לדעת שהמגשר לא יעדיף את הצד השני?
המגשר הינו אדם נטרלי אשר לנגד עיניו עומדת טובת כל צד וטובת הילדים. יחד עם זאת בתקופת המשבר פעמים רבות קיימים חשדות זה על זה, וייתכן וצד יחשוש ללכת להליך גישור/למגשר שהציע הצד השני. אני מציע לכם שלא לפסול את ההצעה אלא להיפגש עם המגשר ולהתרשם מן התהליך ומאישיותו (ובפרט שניתן להפסיק את התהליך בכל זמן). כמו כן במידה ואחד הצדדים מרגיש במהלך הגישור כי אין איזון או קיימת העדפה מצד המגשר, אני מציע לו לשתף את המגשר בתחושותיו.
איזה מגשר מתאים להליך גישור? מי הוא מגשר טוב? למה לא לקיים הליך דומה ביחידת הסיוע (ולחסוך ממון רב)?
במיוחד בהליך רגיש זה המרובה בנושאים ורגשות, חשוב לפנות למגשר בעל נסיון והיכרות עם התחום, בעבר פרסמתי מאמר שעוסק באופן כללי בשאלה כיצד לבחור מגשר טוב, מומלץ לעיין בו[2].
מערכת הדין והמשפט בישראל, מכירה בערך הליך הגישור ומנסה אף היא לעזור לזוגות באמצעות יחידות הסיוע לקיים הליך גישור – ועל כך יבורכו. הצדדים צריכים לשקול בין החלופות השונות הקיימות ולברר לעצמם היכן יקבלו את המגשר המקצועי ביותר שיוכל ביצירתיות וניטרליות לעזור להם. בנוסף יש לקחת בחשבון כיצד 'הצד השני' מפרש את הפניה ליחידת הסיוע, במידה והדבר יגרור התנגדות פנימית, הדבר יכול להשפיע בצורה שלילית על התהליך, ואז קיים שיקול נוסף מדוע לפנות לגורם שאינו קשור 'למערכת'.
איך הליך הגישור משפיע על הילדים? האם הילדים שותפים בתהליך?
השתתפות ההורים בהליך הגישור משדרת לילדים יציבות ובטחון, לעומת בחירה בדרך של מלחמות, הליך הגישור נעשה תוך כבוד הדדי ושמירת האינטרס המשותף של הילדים. יש כאן מסר גלוי וסמוי לילדים – שההורים, למרות המחלוקת וההחלטה להפרד, מסוגלים לקבל החלטות הנוגעות לחייהם של הילדים, דבר זה שומר על האיזון הנפשי של הילדים בתקופה בה הם עוברים טלטלות רבות.
המגשר יכול לעזור להורים לתכנן את הדרך שבה יספרו ההורים לילדים על ההחלטה להתגרש, וישתף אותם מתוך ניסיונו בתגובות האפשרויות של הילדים למצב. בתקופה זו הילדים נמצאים בחוסר וודאות ועסוקים בשאלות קיומיות רבות, כגון איפה נגור? איפה יהיו הבגדים והמשחקים שלי? הילדים רואים ומרגישים היטב מה עובר על ההורים, על כן חשוב למצוא את הדרך המתאימה לשתף את הילדים בהחלטות שהתקבלו.
ככלל, הליך הגישור וההחלטות הוא של ההורים, שיתוף הילדים בהליך יכול להוביל למצבים בהם כל הורה ינסה ל'גייס' את הילד ל'צד שלו' ולכן נכון להשאיר את הילדים מחוץ לתהליך, יחד עם זאת, ובמיוחד כאשר מדובר במשפחה שיש ילדים בני נוער, שיש להם דעה משלהם – באחריות המגשר לבחון האם וכיצד יש לברר את עמדת הילדים.
האם חוץ מהמגשר יש עוד אנשים ששותפים לתהליך? מה קורה שיש עורכי דין שמייצגים את הצדדים?
ראשית על ההליך חל חסיון ואין מעורבים בו אנשים נוספים, יחד עם זאת, במידה ובני הזוג מעוניינים – ניתן לשלב בתהליך גורמים נוספים, כדוגמת אנשי טיפול וייעוץ שילוו את הזוג והילדים בהיבט הנפשי. וכן אנשי מקצוע בתחום הפיננסי שיעזרו בחשוב ההון של בני הזוג וכו'.
במידה והצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין, הם יכולים להמשיך להתייעץ עמם וכן להיעזר בהם/לקבל את חוות דעתם בעת ניסוח ההסכם.
לסיום, יהי רצון שגם בתקופה שבה לרוב קיימים כאבים ורגשות טעונים, קיימים טענות זה על זה, תצליחו לבחור בדרך שבה תבדילו בין עיקר ובין טפל בחיים.
בהצלחה, ערן משה מרגלית
[1] הכותב הינו מגשר המתמחה בתחום קשרי משפחה, ומנחה קורסים להסמכת מגשרים בסיסי ומשפחתי מטעם "קבוצת גבים". מכהן כרב בית כנסת בירושלים ופרסם מספר ספרים. טלפון: 02.6.24.54.24
[2] המאמר "איך לבחור מגשר טוב" התפרסם באתרי "משכן שלום".