בס"ד קיץ התשע"ו
רב הקהילה, עוסק במגוון רחב של נושאים, בין היתר בחינוך בני הקהילה לצניעות וקדושה, ובהתמודדות עם מצבים של 'פגיעה' בתחום הצניעות. פגיעות אלו לרוב נעשות באופן חשאי, ופעמים רבות הרב הינו מהראשונים שנחשף למידע ו/או נדרש להוביל ולהנהיג את הקהילה בעת גילויו של אירוע.
המאמר שלפניכם מבקש לתת תת ביד הרב מספר כלים סדורים ומעשיים לעיסוק בנושא בשגרה ובעת ניהול משבר קהילתי על רקע חשיפה של אירוע של פגיעה.
שלב השגרה:
1. בשלב זה באחריות הרב לדבר על הנושא בצורה הצנועה והראויה ולהעביר את המסר, שמי שנפגע צריך לגלות את הסוד ותמיד יעזרו לו ולא יאשימו אותו, וכן להעביר את המסר שאם יש משהו שיודע על פוגע – עליו לדווח ובכך להציל את הנפגעים, ואת מי שעלול להפגע בעתיד (וזאת מעבר לניסיון גם לטפל ולעזור בפוגע עצמו).
2. כל קהילה והאופי שלה – לעיתים הרב הוא הכתובת, לעיתים צריך להכשיר ולבנות דמויות נוספות שיהוו כתובת לנושא – למשל שידעו שאשת הרב או בלנית מסוימת מהווים כתובת שאליהן ניתן לפנות.
חשוב גם ליצור 'הנגשה' – שמי שמעוניין לפנות בלי להזדהות יכול לעשות זאת, למשל הִמצאות של תיבת דואר אנונימית בה ניתן להשאיר מידע.
3. בניית תוכנית עם שאר הגורמים (הרווחה/שוטר קהילתי וכו') – של חשיפה נכונה לנושא, סדנאות, הרצאות וכו' (לילדים, להורים וכו'). ישנם לא מעט גורמי מימון ותקציבים שקיימים לנושא – צריך להכיר וליצור את החיבורים המתאימים.
מלבד הרב, יש גורמים נוספים שפועלים בנושא – חשוב להכיר מה כבר נעשה בקהילה, ולהתחבר לפעילויות הקיימות והעתידיות, כך הרב יוכל להשפיע וכן לבנות הקשרים עם הגורמים המתאימים.
4. בניית הקשר והאמון עם הגורמים הנכונים במשטרה, עובדים סוציאליים וכו'. הכרות עם גורם משפטי איתו ניתן להוועץ בנושאים של חוות הדיווח (פעמים רבות ניתן לעשות זאת עם אחד מגורמי הרווחה שמכירים את החוק).
גילוי האירוע:
1. שמיעת הנפגע, (עצת הרב שמואל, להקליט).
2. הטיפול בפוגע – גיבוש אסטרטגיה – האם הרב מטפל ביידוע מקדים של רשויות האכיפה (עצת הרב שמואל אליהו שליט"א – על הרב להקים בית דין שיש בו שלושה אנשים ולא לעסוק לבד), האם הרב מפנה את המידע לפורום 'תקנה', האם הרב מפנה את המיידע לרשויות – בהתאם לכך, גיבוש אסטרטגיה מול רשויות האכיפה, למשל איך הפוגע מזומן לחקירה, האם מטילים צו איסור פרסום וכו'.
3. התייעצות עם רבנים שכבר חוו משבר כזה וניהלו אותו. קבלת ייעוץ משפטי – שיישמור על הרב בדרך פעולתו שבחר.
4. קיום חשיבה סדורה בנושא – האם נדרש לפרסם את הארוע או שיש להצניעו. מה דרושים מהפוגע ועוד.
ניהול היום שאחרי:
ראשית, צריך להבחין בין אירוע שנשמר בסוד ואינו ידוע לבני הקהילה ובין אירוע שהקהילה מודעת לו וחווה אותו כמשבר קהילתי.
שנית, יש מצבים, שהאירוע מול הנפגעים/פוגע -לא התחיל בטיפולו של הרב או יצא מתחומי אחריותו, ודווקא עיקר התרומה של הרב הינה בהובלה וההנהגה של הרב אל מול הקהילה שנחשפה לאירוע ומתמודדת עִמו, וחשוב להכיר בכך.
ניגע במודעות למספר נושאים מרכזיים שדורשים התייחסות:
1. מיפוי הקהילה וזיהוי מעגלים שונים – קיום ישיבת חשיבה למיפוי הקהילה שמטרתה לזהות את המעגלים השונים הקיימים בקהילה ואיזה מענה יש לתת לכל מעגל.
לדוגמה:
מעגלים על פי קבוצות גיל. ומה צריך לעשות עם כל קבוצה – ילדים; נוער; מבוגרים
מעגלים של נפגעים, מי שנפגע, קרובי משפחתו – איזו טיפול ותמיכה.
מעגל של אנשים שבעבר חוו טראומה דומה – מה זה עושה להם כעת, ואיזו תמיכה צריכים לקבל.
מעגל הפוגע – בני משפחתו וכו'.
2. תמיכה בנפגעים – הפניה לאנשי מקצוע. יצירת קשר עם גופים מקצועיים שמלווים בדרכה של תורה.
3. בניית תוכנית עבודה איך מצליחים לברר האם היו עוד קורבנות איך ניתן להגיע אליהם/לגרום להם לפנות.
4. לשהות בתוך המשבר – לתת לקהילה זמן לשהות בתוך הקושי, לעבור את המשבר.
5. מה נדרש ממני – התמיכה האישית באנשים, הנושאים בהם צריך לעסוק בדברי התורה והשעורים – למשל מתן מענה לערעור האמון שיכול להווצר בבני אדם וברבנים.
זיהוי השאלות ההלכתיות שמזמן הארוע – למשל שאלת 'איסור אשה לבעלה', הלכות לשון הרע. דיני מוסר, ועוד.
6. גילוי של אירוע – מזמן העלאה של הנושא למודעות, משמעות הדבר כי ייתכן ויתגלו כי קיימים נפגעים נוספים שנפגעו מאותו פוגע, או שאנשים שנפגעו ממשהו אחר יעזרו אומץ לחשוף כעת את הסוד. חשוב להבין זאת ולהיות מוכן לכך שייתכן שטיפול באירוע יוביל לגילוי של מקרים נוספים.
7. היחס למשפחה של הפוגע, למשל בת הזוג והילדים. איך תומכים בהם, איך שומרים על כבודם.
מתן מענה לשאלות רבות, לדוגמה: איך מדברים על הנושא בבית הכנסת או בכיתה שיש שם קרוב משפחה של הפוגע. שאלות שקשורות – לדרישה שהפוגע יעזוב את הקהילה – מתי נדרש, מתי יהווה פגיעה בשאר המשפחה שלא אשמים ועוד.
לסיום, כאנשי אמונה,
לצד הפעילות המעשית, צריכה להתלוות תפילה גדולה של הרב – לזכות להיות צינור לקידוש שם שמים ושלא תצא מכשלה תחת ידיו.
וכן לשדר לקהילה, את המסר של "אם תקום עלי מלחמה, בזאת אני בוטח", בזה עצמו שקמה עלי מלחמה, אני בוטח שיש בנו את הכוחות להתמודד ולצמוח, כאשה היושבת על המשבר, שמתוך הקושי 'בדמייך חיי'.
ממחשבות למעשים…
[פורמט למילוי, כל רב בהתאם לקהילה שלו]
גורמים רלוונטיים ודרכי תקשורת:
תפקיד שם דרכי תקשורת (טלפון/אימייל)
רווחה/עובד סוציאלי
מוסדות חינוך –
גורמי ייעוץ ופיקוח…
משטרה
שוטר קהילתי
מפקד תחנת המשטרה באזור
רב משטרה
גורם לייעוץ משפטי
אחר….
אחר….
פעילות מנע בקהילה:
נושא פירוט תכנון אסטרטגיה אישית
גורמים שפועלים בקהילה בנושא שם הגוף, איש קשר, מה נעשה, במה אני יכול להיות מעורב ולהשפיע
קידום יוזמות שונות מה השנה אני רוצה לקדם
אלו פעילויות קיימות, מה מתאים לקהילה שלי
איך אני משיג תקציב, את מי לרתום וביחד עם מי לקדם
דברי תורה/שיעורים בנושא מתי השנה אני רוצה לעסוק בנושא, אל מול מי בקהילה וכיצד
הנגשה של האפשרות לדווח הכשרה של אנשים, 'תיבת דואר' – להשארת מידע ורעיונות נוספים
התנהלות באירוע:
גופים ואנשים עמם ניתן להתייעץ בעת טיפול באירוע
[התנהלות לאור הרעיונות והעקרונות שהובאו לעיל] שם דרכי תקשורת
בהצלחה, ערן משה מרגלית
משכן שלום – בניית הסכמות וליווי קהילות בעת מחלוקת ומשבר