בס"ד מרחשון התשע"ד
ערן משה מרגלית, משכן שלום
רב הקהילה כמשכין שלום
אחד הנושאים המשמעותיים בעבודת רב הקהילה, הוא השכנת שלום.
הרב מתעסק רבות בעניינים הנוגעים לשיפור ו/או שיקום מערכות יחסים שבין אנשים שונים: בין שכנים, בין איש לאשתו, בין הורים לילדיהם ועוד.
ניתן לומר שהרב באישיותו מכיל את בחינת משה רבינו כמוסר התורה ומלמדה, כמנהיג וכדיין והוא כולל באישיותו את בחינת אהרון הכהן, שהיה רודף שלום ומשכין שלום.
ופעם שמעתי שרב 'טוב' גורם לדיין להיות 'מובטל', והכוונה שעל ידי שהרב פועל בקרב בני הקהילה להשכין ביניהם שלום, ממילא אין צורך להגיע לדיין לדין תורה[1].
ניתן להוסיף ולומר, כי באמת – אף פועלו של הרב במסירת התורה ופסיקת ההלכה – מכוונת להשיג שלום בתוך האדם עצמו, כלומר להשיג שלום ואיזון נכון בין החלק הרוחני שבאדם לחלק הגשמי שבאדם – בין נשמתו לגופו.
ובוודאי שאין הרב לבדו אמון על השכנת שלום, אך דומה שבאופן מיוחד יש לרב את האפשרות והאחריות לפעול בעניין.
ניתן להצביע על מספר גורמים לכך:
א. הרב נתפס ובצדק כגורם ניטראלי בקהילה ומשום כך הוא יכול לתווך בין האנשים השונים ולעזור לפתור את הבעיה.
ב. הרב הוא איש סוד – אשר בעת הצורך משתפים אותו בני הקהילה בבעיותיהם ובצרותיהם, אשר על כן הוא מודע לקונפליקטים ומשברים שונים כבר בשלביהם הראשונים.
ג. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם". הרב מכוח התורה שבו מכיר בערך השלום ומשום כך רודף אחריו להשכינו, ומכח תורתו "נהנים ממנו עצה ותושיה".
ד. הרב מפגיש את הציבור עם צד האידאלי והכללי של החיים – התבוננות כללית ואחדותית זו, היא היסוד להבנה שרב המאחד על המפריד. היא היסוד לחתור לחיים אחדותיים ושלמים שאין בהם פירוד ומחלוקת. והיא מרוממת את הציבור לרצות את רצון ה' ולגלותו.
באופן מיוחד, כאשר הקהילה עוסקת בנושאים רגישים בהם עומדות על הפרק שאלות שונות להכרעה (למשל נושאים תקציבים משמעותיים, שינויים בסדרי בית הכנסת הנוהגים וכיו"ב), מוטלת על הרב האחריות להובלת המהלך בצורה מכבדת המאפשרת השמעת דעות שונות מתוך כבוד הדדי ובקשת טובת הקהילה, והפרדה בין המחלוקת העניינית ובין בעלי הדעה השונים.
ואמנם, בעבר היה הרב כמעט הכתובת היחידה בהקהילה לעיסוק בעניינים אלו, וכיום ישנם יותר ויותר מערכות מקצועיות שמהווה מענה מקצועי, אך עדיין גם כיום ישנה השפעה עצומה לפועלו של הרב בתחומים אלו.
ופעמים רבות, השתדלותו של הרב הינה בזיהוי המצב והפניית האדם לגורמים מקצועיים לטיפול בנושא.
בהקשר זה, על הרב להכיר בכוחו הגדול לתמוך נפשית באדם בזמן משבר, ובכוחו לחזק ולהעצים את בני קהילתו – פעולה שמכוחה האדם שואב כוח לפעול בצורה נכונה לסיום הסכסוך.