במשכן שלום נצבר ניסיון רב בהליכי גישור להסכמי גירושין ובגישורים משפחתיים.
ניתן לגם לשלב הליך גישור יחד עם מגשרת עורכת דין.
להלן מספר דוגמאות להליכים שהגיעו למשכן שלום:
- הסכמי גירושין –
זוגות העומדים בפני גירושין, מוזמנים לקרוא את המאמר שלהלן – המאמר יעזור לכם להכיר את נושא הגישור ובו תשובות לשאלות נפוצות.
- גישור בין בני זוג שהיו ביניהם מחלוקות רבות בנושא האחריות של הבעל לדאוג לפרנסה.
- גישור בין אמא לבן בשנות השלושים, שתקופה ארוכה לא שוחחו ביניהם. במהלך הגישור הצליחו הצדדים להסביר לצד השני מה הציפיות שלהם מן הקשר, ואלו משקעים מן העבר מעכבים את הקשר. הגישור אפשר שיח ודיון על הסדרה מחודשת של הקשר.
- גישור בין 'זוג' שעמד להנשא לבירור מידת ההתאמה והסיכוי להקים בית יציב שתשרה בו אהבה.
- גישור בין אחים במשפחה לגבי צורת הטיפול בהורים המזדקנים.
- גישור בין אמא לבן שחזר בתשובה. הגישור עסק בפערים השונים שיצר השינוי באורח החיים, ובמוכנות האם ל'שחרור' הבן.
- גישור בין שני הורים בנושא קבלת החלטות חינוכיות הנוגעות לבחירת מוסד הלימודים המתאים לבת. מהלך הגישור הציף נושאים נוספים שהתברר שהיה צורך לעסוק בהם.
באופן מיוחד הליך גישור מתאים ליישוב סכסוכים בין צדדים הקשורים בקשרי משפחה.
הרצון שלא להיגרר להליכים משפטיים כואבים ופוגעים. הרצון לפתור את המחלוקת באופן שיאפשר המשך קשר עתידי. הרצון לשקם ולבנות מערכת יחסים טובה יותר – מוביל להחלטה לפנות דווקא להליך גישור.
אתם מוזמנים אלי לשיחה ראשונית לבדיקת מידת התאמת המקרה להליך גישור.
גישור להסכמי גירושין
נמצאים במשבר זוגי, רוצים שינוי
החלטתם להתגרש ואתם רוצים לעשות זאת מתוך כבוד הדדי
חוששים שסערת הרגשות תגרור אתכם להתנהלות והתנהגות לא הולמת שתפגע בכם ו/או בילדים
רוצים לבוא לבית הדין/משפט עם הסכם מוכן
ההחלטה להתגרש היא אחת ההחלטות הקשות בחייו של אדם. הפניה אלי יכולה להיעשות כחלק מתהליך הבירור וקבלת ההחלטה האם יש סיכוי ודרך להשיב את שלום הבית או אין ברירה אלא להתגרש.
באם קיימים ספקות לגבי הגירושין, ניתן במסגרת הליך גישור קצר, לגבש מערכת הסכמות מפורטת וכן לתת לכם כלים לתקשורת בין אישית טובה יותר – שתעזור לכם לבנות את המסגרת שבאמצעותה תוכלו להתנהל ולחיות טוב יותר, ולבחון את האפשרות לשקם את מערכת היחסים ולהשיב ה'שלום'.
במידה וכבר התקבלה ההחלטה להתגרש, אתם מוזמנים להגיע אלי להליך גישור לגירושין בו תתקבלנה החלטות בנושאים המרכזיים המעסיקים אתכם:
גיבוש החלטות לתקופה שטרום הגט. הסדרי הראיה וגידול הילדים; ענייני רכוש משותף; תשלום מזונות ועוד.
כמו בכל הליך גישור, מדובר בהליך רצוני כאשר ההחלטות מתקבלות על ידי הצדדים ואין המגשר יכולת לכפות על הצדדים הכרעה כזו או אחרת. ההליך הינו סודי ויש עליו חיסיון.
יחודו של הליך הגישור שהוא דינמי ומאפשר לצדדים גם לבחור לגעת ולעסוק בשאלות "הבוערות" ולתת להם מענה – כך ניתן למשל להגיע להסכמות בנושאים הנוגעים לפרטים הקטנים של המשפחה, כדוגמת היכן יהיו הילדים בחגים, איך תראה חופשת הקיץ, מי מחליט על ההוצאות הכספיות וכיו"ב.
בסיום התהליך, לאחר גיבוש מסמך העקרונות וסעיפי ההסכם, הוא מועבר לניסוח סופי ומוגש לבית הדין/בית המשפט לצורך אישור.
ניתן גם להגדיר כי במידת הצורך, במידה ויתגלו חילוקי דעות בין הצדדים, ישובו ויפנו הצדדים ל'משכן שלום', על מנת להגיע להבנות והסכמות.
בנוסף, זוגות שהתגרשו כבר בעבר, ומעוניינים לבנות מנגנון הדברות, להסדיר התנהלות מכובדת הדואגת לצרכי הילדים, ו/או לפתוח לדיון מחודש נושאים שונים מוזמנים לפנות אלי.
במיוחד בהליך רגיש זה המרובה בנושאים ורגשות, חשוב לפנות למגשר בעל ניסיון והיכרות עם התחום, אשר יצליח לעזור לכם לגשר על הפערים ויוביל לפתרונות יצירתיים השומרים על האינטרסים של כל צד.
ובנימה אישית, אחת הסיבות שנכנסתי בעבר ללמוד את תחום הגישור, היתה הרצון לעזור לזוגות שהחליטו להתגרש, להגיע להסכם הוגן תוך כבוד וללא מלחמות.
לאורך השנים, הנחתי קורסים להכשרת והסמכת מגשרים לגירושין, ועסקתי באופן אישי בתחום, לרבות מקרי גישור מורכבים.
אתם מוזמנים לפנות אלי, לשיחה ראשונית ללא כל התחייבות.
שאלות ותשובות נפוצות
שאלה: אני מעוניין/מעוניינת להגיע לגישור אבל הצד השני לא מוכן, מה ניתן לעשות?
תשובה: אני מציע לך לפנות אלי לשיחה ראשונית, ללא כל התחייבות, לחשיבה משותפת מה הן הסיבות להתנגדות ולחששות, ולבחינה האם ניתן להסירן.
במידת הצורך אוכל גם לדבר עם הצד השני ולהסביר לו על ההליך ויתרונותיו.
צריכים לזכור שמדובר בהליך רצוני אשר כל צד נמצא בו מתוך בחירה ותחושה שהוא משרת אותו, ובכל זמן ניתן להפסיקו.
שאלה: איך ניתן לדעת שהמגשר לא יעדיף את הצד השני? הצד השני יזם את הפניה אליך – איך אדע שאתה נטרלי, שההליך טוב גם בעבורי?
תשובה: לרוב שמבינים מהו הליך גישור, החשש נעלם. המגשר הינו אדם נטרלי אשר לנגד עיניו עומדת טובת כל צד וטובת הילדים והוא איננו כופה את דעתו (בניגוד לבוררות או משפט) אלא עוזר לצדדים להגיע להסכמות שהם מרגישים שהם טובים להם. יחד עם זאת בתקופת המשבר פעמים רבות קיימים חשדות זה על זה, וייתכן וצד יחשוש ללכת להליך גישור/למגשר שהציע הצד השני.
אני מציע לך שלא לפסול את ההצעה אלא לקיים שיחת טלפון עימי ו/או לבוא לפגישה ראשונית ללא כל התחייבות, בה גם ניתן לשתף בחששות.
כמו כן במידה ואחד הצדדים מרגיש במהלך הגישור כי אין איזון או קיימת העדפה מצד המגשר, אני מציע לו לשתף את המגשר בתחושותיו.
שאלה: אני כבר מיוצג על ידי עורך דין, ומשלם לו כסף רב, למה להוציא כסף נוסף ולשלם למגשר?
תשובה: עורך הדין עוזר לכל צד להגן על זכויותיו, אך הוא אינו נטרלי ולכן אין הוא יכול להחליף את הליך הגישור. בנוסף, לעתים קורה שעורך דין מוביל אסטרטגיה לוחמנית המעכבת ומונעת את האפשרות להגיע להסכמות ומובילה להוצאות ממון מרובות. אני מאמין שהליך הגישור יעזור לך להגיע להסכם הוגן בצורה מהירה וזולה יותר ובהסכמה הדדית, יחד עם זאת, ניתן בהחלט להתייעץ במהלך הגישור עם עורך ואף להיעזר בו במהלך ניסוח ההסכם לאחר שהגעתם בהליך הגישור לגיבוש העקרונות.
שאלה: למי הליך גישור לגירושין מתאים? מה אחוז ההצלחה של גישור בעת גירושין?
תשובה: הליך הגישור מתאים לזוגות שקבלו החלטה להתגרש ורוצים להגיע להסכמות העולות מן ההחלטה.
כמו כן, חשוב לציין כי גם במקרים שבהם כבר מעורבים עורכי דין, ניתן לפנות להליך גישור.
אחוזי ההצלחה בגישורי גירושין הם גבוהים. דומה שדווקא המורכבות של המקרים והחשש מפני 'מלחמות התשה', מובילה להפנמה שצריך להגיע להסכמות ולא להשאיר את הנושאים פתוחים.
ישנם מקרים בהם אחד הצדדים (לרוב האשה) – מרגיש חלש וחושש כי ייאלץ להגיע לוויתורים, ומשום כך פונה לייצוג משפטי או עזרה חיצונית. מגשר טוב יידע לזהות זאת ולעזור להגיע לאיזון הנכון, בפרט שאותו צד יכול להמשיך לקבל תמיכה וייעוץ במהלך הגישור מגורמים חיצוניים (צריך גם לזכור כי, נקיטה בדרך לוחמנית, לרוב תוביל גם את הצד השני לנקוט בדרך דומה, ולכן גם באם צד מרגיש חלש, עליו לבחון איזו דרך תוביל מבחינתו לתוצאה הטובה ביותר).
אכן במצבים מיוחדים שהמגשר מרגיש שלא ניתן להגיע לאיזון, שהכרעות מתקבלות מתוך לחצים וכו', יכול המגשר להחליט על הפסקת ההליך. כמו כן במצב של אלימות, הפרעות נפשיות קשות, חוסר אמון שורשי – נדרשת הכרעה חיצונית ואין הם מתאימים לגישור רגיל.
שאלה: איך הליך הגישור משפיע על הילדים? האם הילדים שותפים בתהליך?
תשובה: השתתפות ההורים בהליך הגישור משדרת לילדים יציבות ובטחון, לעומת בחירה בדרך של מלחמות, הליך הגישור נעשה תוך כבוד הדדי ושמירת האינטרס המשותף של הילדים. יש כאן מסר גלוי וסמוי לילדים – שההורים, למרות המחלוקת וההחלטה להפרד, מסוגלים לקבל החלטות הנוגעות לחייהם של הילדים, דבר זה שומר על האיזון הנפשי של הילדים בתקופה בה הם עוברים טלטלות רבות.
המגשר יכול לעזור להורים לתכנן את הדרך שבה יספרו ההורים לילדים על ההחלטה להתגרש, וישתף אותם מתוך ניסיונו בתגובות האפשרויות של הילדים למצב. בתקופה זו הילדים נמצאים בחוסר וודאות ועסוקים בשאלות קיומיות רבות, כגון איפה נגור? איפה יהיו הבגדים והמשחקים שלי? הילדים רואים ומרגישים היטב מה עובר על ההורים, על כן חשוב למצוא את הדרך המתאימה לשתף את הילדים בהחלטות שהתקבלו.
ככלל, הליך הגישור וההחלטות הוא של ההורים, שיתוף הילדים בהליך יכול להוביל למצבים בהם כל הורה ינסה ל'גייס' את הילד ל'צד שלו' ולכן נכון להשאיר את הילדים מחוץ לתהליך, יחד עם זאת, ובמיוחד כאשר מדובר במשפחה שיש ילדים בני נוער, שיש להם דעה משלהם – באחריות המגשר לבחון האם וכיצד יש לברר את עמדת הילדים.
שאלה: האם הגעה להסכם יכולה לפגוע בי? מה קורה שאחד מבני הזוג לא רוצה להתגרש?
תשובה: צריך להפריד בין הגירושין עצמם, שלרוב כרוכים בכאב ובוויתורים שונים אשר כל צד נדרש להם – ובין השאלה האם קיימת אלטרנטיבה טובה ונעימה יותר. חתימה על ההסכם נעשית על ידי הצדדים לאחר שהגיעו למסקנה שההסכם טוב בעבורם.
הגעה לבית הדין/משפט עם הסכם, מהווה אומדן דעת לדיין/שופט שאכן בני הזוג מעוניינים בסיום הנישואים ואין הם מעוניינים ב'שלום בית', משום כך במידה ואחד הצדדים אינו מעוניין בגירושין ו/או בזירוז קצב הליך הגירושין, ייתכן והוא יחשוש מן ההליך ויעדיף שלא להתקדם בו, במצב זה כדאי לשתף את המגשר בחשש – ולבחון יחד עמו מה הן הדרכים בהם כל צד יוכל לשמור ולהגן על עצמו ואף לתת לכך ביטוי בנוסח ההסכם שיובא לבית הדין/משפט.
כמו כן, לפעמים דווקא הגעה להסכם כולל, מאפשרת לצד שמעוניין בסיום הנישואים, להרגיש בטוח ומוגן, והוא מוכן במצב זה, לבחון הליך ניסיוני של 'שלום בית'.
שאלה: עורך דין אמור לייעץ לי ולהגן עלי, למה לבוא למגשר שהוא נטרלי – מי יבטיח שבגישור לא אגיע לפשרות שיפגעו בי?
תשובה: המגשר אמנם נטרלי, אבל אחריותו המקצועית הינה לשמור על הצדדים. הדבר בא לידי ביטוי בשני עניינים מרכזיים:
- המגשר, לאורך כל התהליך, קשוב היטב לשאלה האם הגישור נעשה מתוך איזון כוחות, או שיש צד שמפעיל כוח או מנצל חולשה וכו', ואופן הובלת התהליך מושפע מכך תוך רצון לשמר את האיזון בהסכמות אליהם הגיעו הצדדים ולדאוג שכל צד יקבל מענה לדברים החשובים לו.
- תרומת מגשר מנוסה לתהליך הינה בכך שהוא יעלה בפני הזוג את מכלול הנושאים בהם יש צורך לדון (גם אם הצדדים לא חשבו על כך מראש).
למשל שמדובר בילדים קטנים, כדאי לקבל החלטות הנוגעות לתקופות מאוחרות יותר, כדוגמת מהי מחויבות כל צד לשאת בתשלום יישור שיניים, 'לימודים גבוהים', אופי אירועים כדוגמת בר/בת מצוה וחתונה.
כמו כן הניסיון של המגשר, מאפשר לו לבחון את מידת הרלוונטיות של החלופות השונות שעלו, להציע הצעות שונות במידת הצורך, וכו' – ובכך הוא תורם מאוד לשני הצדדים.
בנוסף, אני מזמין כל צד, במקביל להליך הגישור להתייעץ עם אנשים שקרובים אליו ולבדוק שאכן זכויותיו נשמרות.
כמו כן ב'משכן שלום' ניתן לקיים הליך גישור שבו משתתפים בגישור שני מגשרים, שאחד מהם הוא עורך דין.
שאלה: הציעו לי לפנות ליחידת הסיוע ולקבל שם הליך גישור בלא עלות, למה לפנות להליך גישור בתשלום?
תשובה: יש לברך את רצון המדינה לעזור לאנשים, ובמיוחד למי שאין לו אפשרות כלכלית לשלם על הליך גישור. עליכם לשקול בין החלופות השונות, בפרט אם יש ביניכם פערים, יש חשיבות להגיע לאדם מקצועי ומנוסה, אדם שיכול לתרום מניסיונו – לרוב, התרומה שלו לזוג, שווה הרבה יותר משכרו.
כמו כן, האווירה של גישור שמתקיימת בסמיכות לערכאה המשפטית, לעיתים משפיעה על הצדדים.
בנוסף, יש לקחת בחשבון כיצד 'הצד השני' מפרש את הפניה ליחידת הסיוע, במידה והדבר יגרור התנגדות פנימית, הדבר יכול להשפיע בצורה שלילית על התהליך, ואז קיים שיקול נוסף מדוע לפנות לגורם שאינו קשור 'למערכת'.
אתם מוזמנים לפנות אלי לשיחה ראשונית, ללא כל התחייבות, ולקבל הצעת מחיר.
שאלה: כמה זמן הליך גישור לגירושין נמשך ומה העלויות?
תשובה: הליך הגישור הינו הליך קצר וזול ביחס לכל הליך משפטי אחר. קשה לתת אמות מידה ביחס לכל מקרה ומקרה, הדבר תלוי בכמות הנושאים שיש לדון בהם והוא תלוי ב'קצב' של הצדדים ובבשלות לקבל החלטות. לרוב מדובר בהליך שבין 3-88 פגישות.
העלויות אצלי הנן 250 ₪ לשעה מכל צד, ובמידת הצורך ניתנת הנחה. לאחר גיבוש עקרונות ההסכם הוא מנוסח בצורה מקצועית בתמחור נוסף.
תשובה: האם חוץ מהמגשר יש עוד אנשים ששותפים לתהליך? מה קורה שיש עורכי דין שמייצגים את הצדדים?
תשובה: ראשית על ההליך חל חסיון ואין מעורבים בו אנשים נוספים.
במידה והצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין, הם יכולים להמשיך להתייעץ עמם וכן להיעזר בהם/לקבל את חוות דעתם בעת ניסוח ההסכם.
'משכן שלום' נמצא בשיתוף פעולה עם גורמי מקצוע נוספים אשר בהתאם לצרכיכם ניתן לשלב אותם בתהליך:
- עורכי דין בדגש למקרים הדורשים ידע משפטי וכן קבלת חוות דעת של רו"ח ו/או אקטואר – במקרים הדורשים הכירות עם התחום הפיננסי של חלוקת הרכוש.
- אנשי טיפול וייעוץ – שילוו את הזוג והילדים בהיבט הנפשי מטעם ארגון "בקדושה" או מטעמכם.
- פניה לבית הדין בראשות הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, מטעם מוסדות "בית אריאל" בירושלים, לקבלת הכרעה הלכתית בנושא מסויים.
שאלה: מה ההבדל בין הליך גישור להליך של טיפול או ייעוץ פסיכולוגי?
תשובה:
הליך הגישור הינו הליך ממוקד וקצר, מטרתו לייצר דיאלוג, לעסוק בסוגיות המרכזיות בהם יש מחלוקת ולהגיע להבנות והסכמות מעשיות.
לעומת זאת, לרוב, הליך נפשי טיפולי – הוא הליך ארוך, הוא הליך שמבקש להעמיק בגורמים שהובילו למצב, הוא הליך שמבקש ליצור שינוי אישיותי וכו'.
יחד עם זאת, כל מגשר תורם לצדדים גם מאישיותו וניסיון חייו – לכן בעת הצורך, הליך הגישור יכול לכלול למשל גם מתן כלים מעשיים לתקשורת בין אישית, וכן מתן 'טיפים' ו'עצות' המשיקות לתחום הטיפולי.
פעמים והמחלוקת הינה עצם על מידת הצורך לפנות לגורם טיפולי, והליך הגישור מוביל לבניית הסכמות בנושא.
הרב מרגלית, הינו איש צוות בארגון "בקדושה" – מרכז העצמה לחיי משפחה, המאגד בתוכו פסיכולוגים ואנשי מקצוע טיפוליים הפועלים על פי דרכה של תורה, בעת הצורך ניתן להפנות ולהשלים את ההליך יחד עם איש מקצוע המתאים למקרה.